"אם תכוון את עצמך אל הטבע, אל הפשוט שבו, אל הזעיר שאין כמעט איש השׂם אליו את לבו ושבאורח בלתי-צפוי כל כך עשוי להיות גדול ולמעלה מכל מידה. נסה לרכוש את אמונו של מה שנראה דל-שבדלים: הכל ייהפך לך אז לקל יותר, לאחדותי יותר ולמפויס יותר בדרך כלשהי, אולי לא באמצעות התבונה הנשארת מאחור בפליאה, כי אם בתוך תוכה של מודעתך, ערנותך וידיעתך."
(ריינר מריה רילקה, "מכתבים אל משורר צעיר", הוצאת כרמל, תרגום: עדה ברודסקי, עמ' 36)