"פעם בבוקר נובמבר קר
עזבתי את השדות המוארים של חיי הרגילים וירדתי מטה מטה אל תוך ההר החלול ושם גיליתי, בכל תפארתה המקפיאה, את טירת הזכוכית של חיי האחרים. יכולתי לראות הישר דרכה, ומעבר לה, אבל מה יכולתי לעשות איתה? היא היתה מושלמת, בלתי ניתנת לצמצום, וחסרת כל תועלת חוץ מהעובדה שהייתה קיימת".
מילים מאת: מארק סטרנד
תרגום: עוזי וייל
מתוך: "כמעט בלתי נראה", הוצאת ידיעות ספרים.
blogtzilum.com 